החלטה בתיק בש"א 3806/04

1.         בפני בקשת המבקשים (הם הנתבעים 6, 3 ו- 7 - בהתאמה), להורות על דחייה או מחיקת התובענה, אשר הוגשה ע"י המשיב מס' 1 (יכונה להלן: " המשיב") וכן לחייב את המשיב בהוצאות לדוגמא.

2.         בטרם אפרט טענות הצדדים לגופן, הרי שעל פי ההלכה, השימוש בסמכות של מחיקה או דחיית תובענה על הסף יעשה רק במקרים מיוחדים, בהם ברור, על פניו, כי תביעת המשיב חסרת סיכוי, ואפילו אם יוכיח המשיב העובדות המפורטות בתביעה ואפילו תינתן לו רשות לתקן את תביעתו.

3.         תחילתם של ההליכים שלפני בתביעה כספית, שהגיש המשיב כנגד המבקשים והמשיבים מס' 2 עד 5 לתשלום סך של 906,211 ש"ח (כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 5.5.1997 וסכום התביעה המתוקן בערכי קרן עומד על 810,756 ש"ח).

4.         הבקשה שהוגשה טומנת בתוכה פרטים רבים, וטענות המבקשים מתייחסות לארבעה פרקים עיקריים וכדלקמן:

            א.         המשיב לא מילא אחר החלטת בית המשפט מיום 6.11.2003.

            ב.         המשיב פעל שלא כדין ע"י כך שצירף מסמכים לתצהיר העדות הראשית מטעמו.

            ג.          המשיב לא המציא למבקשים את מסמכי הנכיון.

            ד.         התנהגות המשיב לכל אורך התיק מהווה זלזול חמור בהחלטות שיפוטיות.

לעניין הטענה הראשונה, לפיה המשיב לא מילא אחר החלטת בית המשפט מיום 6.11.2003, טוענים המבקשים כי ביהמ"ש הורה למשיב להגיש תצהיר מטעמו, כאשר בתצהיר יעשה נסיון להתמודד עם הטענות שעוררו הנתבעים ביחס לדרך פעולתו.

            נטען כי המשיב הגיש התצהיר במועד לא ידוע, וכי חתימתו של מנהל הבנק אושרה ביום 02.01.04, ומכאן - לשיטתם של המבקשים - מדובר באיחור של כחודש ימים מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

            עוד נטען כי המשיב היפר החלטה נוספת של ביהמ"ש, לפיה היה עליו להגיש תצהירי עדויותיו הראשיות בתוך 60 יום ואף בעניין זה לא הגיש כל בקשה להארכת מועד.

            בבקשה העלו המבקשים טענות כנגד המשיב בעניין שחרור הרכב המשועבד, של החייבת העיקרית, ככל הנראה לטובת המשיבים, מבלי שנתקבלה הסכמת המבקשים, תמורת סכום  הנופל בהרבה משווי הרכב, ועל אף שהייתה יתרת חובה גבוהה בחשבון החייבת העיקרית - ויוצא, לשיטת המבקשים, כי גם כאן פעל המשיב שלא כדין.

            נטען כנגד המשיב כי ביצע פעולות שלא כדין, כיבד שיקים ללא חותמת החברה, ועל אף שהיו על גבי השיקים פגמים בולטים.

לעניין הטענה השנייה, לפיה המשיב פעל שלא כדין ע"י כך שצירף מסמכים לתצהיר העדות הראשית מטעמו, טוענים המבקשים כי צירוף המסמכים נעשה למרות שניתן צו גילוי מסמכים מטעם המשיב, לפיו אין בידו מסמכים נוספים - וכי מסמכים צורפו לאחר מכן, והמבקשים טוענים כי לא רק שהמשיב צירף המסמכים שלא כדין, הנה בתצהיר שניתן מטעם המשיב קיימת התייחסות נרחבת לאותם מסמכים, עד כי לא ניתן לעשות הפרדה בין הסעיפים הכשרים לבלתי כשרים.

            לעניין הטענה השלישית, בנוגע למסמכי הנכיון, טוענים המבקשים כי המשיב המציא למבקשים מסמכים הנחזים להיות מסמכי הניכיון, ואף ניתנה התחייבות, כי מסמכים אלו יומצאו - ולא נעשה כן, למרות שחלפה חצי שנה מאז.

            לעניין הטענה הרביעית, נטען כי התנהגות המשיב לאורך התיק - מהווה זלזול חמור ומתמשך בהחלטות שיפוטיות, ופורטו, לשיטת המבקשים, מחדלי המשיב בהליכים שנתקיימו.

            לשיטתם של המבקשים, הרי שלאור כל הנטען בבקשתם, שהינה בקשה ארוכה ומפורטת - הרי שדין התביעה להימחק או להדחות על הסף.

5.         המשיב, הוא הבנק התובע, הגיש תגובה לבקשת המבקשים, בה טען כי בידו טענות משפטיות כנגד הנטען בבקשה, וכי הניסיון לייחס לו חוסר תום לב - אינו במקומו.

            עוד נטען כי המסמכים לכשנמצאו (באיחור), הועברו למבקשים, וכי המשיב נהג בתום לב והעביר את כל המסמכים למבקשים.